אע"פ שנגבו פסול ואע"פ שלא נטמא כו' וסייעתא למש"ל דהוכשר במשקין טהורין להזות מיירי. אבל קשה דכיון שפסול להזיה (דברים תמוהים הם) היכי קתני לעיל דאזוב המוכשר מתטמא. ומשמע ודאי מטעם חומרת ומעלת החטאת כו'. תי"ט. אומר אני שאין זה בהחלט. אלא בטעון ביאת מים מד"ת. פסול מד"ת. והטעון מד"ס. פוסלו מד"ס. ואפשר דכשר נמי בדיעבד. אבל האזוב הנפסל מחמת שהוכשר במים טהורים שאינם ראוים לקדש. ועדיין לא נטמא לגמרי כדאיירי הכא. מעלה בעלמא היא. ואם הזה בו אחר שנגב. ודאי כשר בדיעבד.
קריאה במקור
לחם שמים על משנה פרה · פרק 11 · משנה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לקטו לחטאת ונפלו עליו משקין.
כמלקט לאוכלין אבל מ"ח אינן מטמאין אותו אפילו שלא בשעת הזיה. עיין שלהי מכלתין.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5e379c968254bceea4f5ac9ddd4a7fcfcad0d7f4436d3d31f6a1426fcef2505d