הבינוני שבהן הקדש
ר"ל חוששין אף לבינוני. דשמא אליו נתכוון. מדעכ"פ יפה הוא נגד הקטן. ודלמא רק בעין יפה כזה סגי ליה. ולהכי כיצד יעשה שיהיה מותר לו א' מהן. ממתין עד שיומם א' מהם. ומחללה על האחרת התמימה. דאז הבע"מ מותר ממ"נ. אם היא היתה הקדושה. הרי הוממה ונתחללה. ואם חבירתה היתה הקדושה. א"כ הבע"מ חולין גמורים היתה מעיקרא. מיהו בהומם הגדולה. צריך להביא קרבן גם בעד דמים היתרים שבגדולה על הבינוני. [ואילה"ק איך ימתין מלהקריב עד שיומם א' מהן. הרי מדעכ"פ חד מנייהו קדיש. עובר עליו בבל תאחר. י"ל כיון שאינו יכול להקריב א' מהן. דהרי אפשר שיקריב חולין בעזרה. לא חייבוהו להקדיש השני מספק כדי שיהיה יוכל להקריבו. ולהכי מדאינו יכול להקריבן לא עבר בבל תאחר]:
ר"ל חוששין אף לבינוני. דשמא אליו נתכוון. מדעכ"פ יפה הוא נגד הקטן. ודלמא רק בעין יפה כזה סגי ליה. ולהכי כיצד יעשה שיהיה מותר לו א' מהן. ממתין עד שיומם א' מהם. ומחללה על האחרת התמימה. דאז הבע"מ מותר ממ"נ. אם היא היתה הקדושה. הרי הוממה ונתחללה. ואם חבירתה היתה הקדושה. א"כ הבע"מ חולין גמורים היתה מעיקרא. מיהו בהומם הגדולה. צריך להביא קרבן גם בעד דמים היתרים שבגדולה על הבינוני. [ואילה"ק איך ימתין מלהקריב עד שיומם א' מהן. הרי מדעכ"פ חד מנייהו קדיש. עובר עליו בבל תאחר. י"ל כיון שאינו יכול להקריב א' מהן. דהרי אפשר שיקריב חולין בעזרה. לא חייבוהו להקדיש השני מספק כדי שיהיה יוכל להקריבו. ולהכי מדאינו יכול להקריבן לא עבר בבל תאחר]: