קריאה במקור

יכין מנחות · פרק 3 · סעיף 42

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מעוטו מעכב את רובו
דצריך שיהיה שיעורו למנחת נסכים. כשיעור היין. ולמנחת נדבה צריך לוג לעשרון. והא דלא כלל תנא כולן יחד הקומץ והעשרון וכו' מיעוטן מעכב את רובן. ה"ט משום דכל חד מהנך מקרא אחרינא נפקא. [והא דהפסיק תנא ביין בין העשרון סולת לשמנו והרי קומץ ועשרון ושמן שייכי טפי גבי הדדי. ותו דגם בקרא בדיני נסכים נזכר השמן קודם היין. נ"ל מזה ראיה לרמב"ם [פי"א מפסוהמ"ק ה"ט] דפסק דשמן אינו נפסל כשהוסיף. רק כשהוסיף ונתן ב' לוגין לעשרון. א"כ להכי שפיר רצף התנא למתני קומץ ועשרון ויין בחדא מחתא. מדכולהו בחסר או יתר דינייהו שוין. דבקומץ חסר או יתר מעט פסול [כפ"א מ"ב]. ובעשרון וביין כבר הביא רכ"מ [פ"ב ממעק"ר ה"ה] בשם התוספתא דבשניהן בחסר או יתר מעט פסול. משא"כ בשמן מדמשונה בדיני יתר מכולהו. להכי עשה לו תנא מחיצה בפ"ע לבסוף. ועי' לעיל פ"א סי' כד]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: b4840c48d51d10df87f6adfdbd16ed9d03469c407605d3df60ca747562a5f10f