עיקר תוספות יום טוב על משנה מגילה · פרק 3 · משנה 5

משום דבשני אית לן למקרי שור או כשב. משום דכתיב ביה וספרתם לכם. ובשני מתחילין לספור את העומר ובשביעי אית לן למקרי ויהי בשלח שבשביעי אמרו ישראל שירה על הים. והשאר כולן נקראות כסדר כתיבתן בתורה וכתוב בהן מענינו של פסח. הר"נ. ומיהו אם חל יום ג' של פסח בשבת דקורין ראה כו' ישתנה הסדר וביום דה"ו דפסח שהוא אב"ג דשבת יקראו קדש, אם כסף, ויעשו בני ישראל. תוספ':

שהיא שירה כמותה ומדבר בה מיציאת מצרים עלה עשן באפו וישלח חציו ויפיצם רש"י:

נ"ל משום דכתיב ביה ולא יראו פני ריקם אלא הבא עולת ראיה ושלמי חגיגה ומי שלא חג ביו"ט הראשון חוגג את כל הרגל ותו לא לפיכך מזהירין את העם לחוג עדיין והאידנא עושין זכר למקדש ועוד דמי שלא קיים מצות שמחה בחג יקיימה עדיין:

[כא] לפי שמפלתו של סנחריב בליל פסח היה. רש"י:

על שם שנגלה בסיני בריבו רבבות אלפי שנאן:

אע"ג דעצרת יש לו תשלומין כל ז'. מ"מ קורין בשני לפי שאח"כ ימי החול ואין העם מתאספין לקרות בצבור. ועתוי"ט:

כדי שיזכור לנו עקידת יצחק היום במשפט. רש"י:

משום זכור אזכרנו רחם ארחמנו. רש"י. וחובת היום להזכיר זכרונות. הר"נ:

שמדבר בעבודת היום. הר"מ:

שמדבר במדת התשובה. הלא זה צום אבחרהו. רש"י. וכתיב ביה ולקדוש ה' מכובד ודרשינן זה יוה"כ. ר"נ:

לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תקפו. רש"י. וכלומר וכל מי שנכשל באחת מהן יזכור ויכלם ויחזור בתשובה. הר"מ:

שיש בו מתשובת אנשי ננוה ושקבל הקב"ה תשובתם וניחם על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה:

דכתיב ביה לחוג את חג הסוכות. רש"י:

על שם שחנוכת המזבח היתה באותה אסיפה ובחג הסוכות. רש"י:

אבל ביום שני אין קורין בו וביום השני להראות שהוא ספק יום שני דגנאי הוא לקרות יו"ט בספק חול. רש"י:

שאין פוחתין מג' פסוקים לכל אחד ואחד:

לפי שהוא נוסף בשביל חוה"מ לפיכך הוא קורא את ספיקי היום. רש"י:

ע"ש ביום השמיני שלח את העם. רש"י:

ר'ל בגולה:

לפי שהוא סוף כל המועדות חותמין בברכת משה רבינו ע"ה שבירך את ישראל ומפטיר אחרי מות לפי שחתמנו בפטירתו של מרע"ה מפטיר במה שצוה הקב"ה לאחר שנפטר ליהושע תלמידו. הר"נ:

שיש שם מצות שבת רגלים וחולו של מועד דכתיב את חג המצות תשמור ומכאן למדנו איסור מלאכת חולו של מועד במסכת חגיגה. רש"י: