שאין טובלין בהן. עי' פי' הרע"ב. וע"כ דר"ל דהיינו שהמים צפים ע"ג דבשאר טיט שרי כדלעיל פ"ז מ"ז גבי מטה וכמש"כ שם ודלא כהר"ן בפ' במה אשה ע"ש. ולכן דברי התוי"ט בד"ה כשהוא לח שכ' כלומר כשיעור כו' אינם מוחוורין דהתם לענין צירוף מיתנייה כמש"כ שם בס"ד. אבל לטבול בהם כשהמים צפין (ויש במים לבדם מ"ס) אפי' בעבה שרי כפי מש"כ שם. ולפ"ז י"ל דאפי' בהני ג' מינין אם הם לחים כשיעורים דבספ"ב לכ"א כדא"ל נמי טובלין בהן ומצטרפין ג"כ. ועוד נ"ל דהא דהתנה התנא הכא כשהוא לח דוקא הוא משום מטבילין בו דפירושו עמו כשהיה על בשרו קודם שיכנס לטבול דליכא הקדמת מים לכן בעינן שיהא לח. והשתא א"ש דשביק התנא טובלין דתני ברישא ולא נקיט אלא מטבילין. דלענין טובלין דהמים מקדימין לא בעינן לח ונכון בעז"ה:
קריאה במקור
רש״ש על משנה מקואות · פרק 9 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תוי"ט ד"ה ולא יטבול. והר"ש כו' העתיק תוספתא כו'. גם הב"י עצמו בססי' קצ"ח הביא אחר דברי הרמב"ם הללו ושכן שנוי בתוספתא. גי' הר"ש בתוספתא הלזו. וכן בשו"ע שם סמ"ה מביא ב' הדעות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2d1ad643845fa083b024c5cfb3e57f9b658b0cbcb02302d221e33abe5a16b188