ולמעיין להטביל בו בכ"ש. וכן לקמן פ"ה מ"ג איתא בזה"ל. ולכאורה מוכח מזה כדברי האומרים דלאדם בעינן מ' סאה דלשון להטביל משמע כלים או ידים כמו טובלין ומטבילין דרישא דפי' טובלין אדם. ומטבילין היינו כלים וידים. שוב ראיתי שקדמני בזה הר"ש לקמן פ"ה מ"ב. אולם לשון התוספתא שהביאו הרמב"ם והר"ש במשנה דלעיל זה הכלל כ"מ כו' אין אדם טובל בו אין ידים וכלים טובלין. משמע כדעת החולקים. וכן יקשה מהתוספתא זו לדעת התר"י בפ' א"ד בפלוגתת חזקיה וריו"ח בחמי טבריא דטובלין ידים אפי' ברביעית מי גשמים. וכן יקשה דעת הראב"ד בפ"ו מהל' ברכות הל' ה' דמטבילין לידים במ' סאה מים שאובים. ועי' ב"י באו"ח סוף סי' קנ"ט ובביאורי הגר"א ז"ל שם:
קריאה במקור
רש״ש על משנה מקואות · פרק 1 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2d1ad643845fa083b024c5cfb3e57f9b658b0cbcb02302d221e33abe5a16b188