במשנה אר"י עדיין מחלוקת במקומה עומדת. וכ' הא"ר ארישא דקאמר ר"מ נמנו ורבו קאי (הוא כפירש"י בשבת) דאי אשכח בחצר כו' (והוא כפירוש הר"א בנו של הרמב"ם המובא בכ"מ בפ"ד מהל' מקואות לשיטת אביו ז"ל) למאי נ"מ אם נחלקו ב"ש בזה הא הלכה כב"ה. ונפלאתי על כ"ת הלא כל רז לא אניס ליה. והא מצינו כה"ג בעירובין (יא ב') במשנה בשם רי"ש כו' ל"נ ב"ש כו' אר"ע ע"ז וע"ז נחלקו. וכ' התוס' (ר"ד יג) לא שייך למימר הכא טעמא דב"ש אתא לאשמעינן דכיון דאמר ת"ק ל"נ בדין הוא שיש להשיב ולומר נחלקו. ועמש"כ בס"ד בשבת (קלה):
קריאה במקור
רש״ש על משנה מקואות · פרק 4 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2d1ad643845fa083b024c5cfb3e57f9b658b0cbcb02302d221e33abe5a16b188