משנת ארץ ישראל על משנה סוכה · פרק 1 · משנה 2

הנחת היסוד של המשנה היא שאסור שגג הסוכה יהיה מכוסה, ועליו להיות חשוף לשמים. כרגיל ההנחה המרכזית המהווה את התשתית ההלכתית למשנה אינה נאמרת במפורש, שכן היא ידועה ומקובלת על הכול.

העושה סוכתו תחת האילן – הסוכה נעשתה בחצר, ולעתים היו ביישוב עצים שהצלו על הסוכה. מבחינת הנוחות שבדבר יש לצל יתרון, אך אז אין זו ישיבה תחת סוכה אלא תחת העץ. בעיירות היהודיות היו רק עצים מעטים בשטח הבנוי, ותופעה של בניית סוכה מתחת לעץ אופיינית יותר למרחב הכפרי בבתי האחוזה ובחוות.

כילו – בנוסח הדפוס: כאילו. בנוסח ארץ ישראל האל"ף המנוקדת בשווא נאלמת ונעלמת, עשאה בתוך הבית – וכמובן סוכה בבית אסורה. פשוט לפרש את המשנה שהאילן פסול לסכך משום שהוא מחובר לקרקע. ברם, כפי שנראה במשנה ד, לבבלי אמנם ברור שסכך המחובר לקרקע פסול, אולם ניתן גם לפרש שסוכה תחת אילן פסולה משום שהיא בבחינת סוכה ישנה, ונאמר " 'תעשה' – ולא מן העשוי" (בבלי, יא ע"ב). זאת לפי הגישה של בית שמאי, שחדרה להלכה, שיש לעשות את הסוכה לשם מצווה, ועשייתה היא מצווה כשלעצמה.

סוכה על גבי סוכה – השאלה עשויה להיות תאורטית, אך גם מעשית. ניתן לבנות סוכה בשתי קומות, ואיננו יודעים עד כמה היה הדבר תדיר, העליונה כשירה – הסוכה העליונה היא סוכה רגילה, שכן יש לה רצפה וגג רגיל, והתחתונה פסולה – משום שהגג שלה מכוסה על ידי גג נוסף.

רבי יהודה אומר אם אין דיורים בעליונה התחתונה כשירה – אם אנשים גרים בסוכה העליונה היא מהווה מחיצה בין קרקעית הסוכה לסכך ואז הסוכה התחתונה פסולה, אך אם הסוכה השנייה אינה משמשת למגורים הסוכה התחתונה כשרה. שני התלמודים מתחבטים בשאלה מהו הגורם הקובע, טיב הסוכה או טיב השימוש בה: האם הסוכה התחתונה פסולה רק אם גרים בסוכה העליונה ממש, או שמא די בכך שהסוכה העליונה תהיה אפשרית למגורים, וממילא רק אם אינה מתאימה לדיור אזי התחתונה כשרה. יש להניח שבכל מקרה מדובר במצב שבו הגג של הסוכה התחתונה (קרקעית הסוכה העליונה) כשר לסכך, והשאלה היא האם השימוש בסוכה העליונה מהווה מעין מחיצה או לא.

יש הגורסים בדברי רבי יהודה "אף התחתונה כשרה"⁷⁴אפשטיין, מבוא, עמ' 1011; בעל מלאכת שלמה למקום. בין הראשונים יש הגורסים "אף" כמו המאירי, הרא"ש ואולי גם הרמב"ם (ראו במלאכת שלמה) ועוד. ; לנוסח אין בסיס, וברור שלוּ היה הנוסח לפני התלמודים לא הייתה לסוגיות התלמודים עמידה. כאמור, התלמודים שואלים אם אנשים גרים בסוכה העליונה או שהיא רק מתאימה לדיור; אם היה כתוב במשנה "אף התחתונה" משמע שהעליונה כשרה, וברור שהיא מתאימה לדיור. עדיין ניתן להסביר את דברי רבי יהודה שהסוכה אפשרית וכשרה למגורים, אך אינה מנוצלת. ברם, אז לא היה מקום להתלבטות האם "דיורים" במשנה הם דיורים ממש או שדי בכך שהסוכה אפשרית למגורים.