לאמת ויציב לא יפסיק. פירש הר"ב דכתיב וה' אלהים אמת. גמרא. והואיל ובקרא לא כתיב ויציב נראה ודאי דבין אמת לויציב רשאי להפסיק כמו [*באמצע הפרק]. וכן כתב בשלחן ערוך בסימן ס"ו וצריך לומר דתנא דנקט אמת ויציב אשגרת לישן ולסימן בעלמא נקטיה כמו דנקיט לוהיה אם שמוע ולא אמר לוהיה בלבד ובגמ' איתא חוזר ואומר אמת או אינו חוזר ואומר אמת כו' ולא נקט כלל ויציב. [*ומיהו מצינו בסוף זבחים (פי"ד) ששנה וריח ניחוח אע"ג דלא אצטריך כלל לניחוח. ומ"ש הר"ב והלכה כר"י. גמ']:
קריאה במקור
תוספות יום טוב על משנה ברכות · פרק 2 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע. ואם תאמר תיפוק ליה דקדמה בתורה. ויש לומר דה"ק למה קדמה אף לפרשת ציצית דקדמה לכולן אלא ודאי אין אנו חוששין לזה שהיא קודמת בתורה משום דאמרינן אין מוקדם ומאוחר [בתורה] וא"כ הי' לנו להקדים והיה שהיא מדברת בלשון רבים. תוספות (דף יד: ד"ה למה) ומדשני משום שיקבל עליו עול וכו' הלכך פריך ליה דא"כ תקדים ויאמר שיש בה ג"כ מעין קבלת עול כו' דכתיב [בה] אני ה' אלהיכם ולהיות לכם לאלהים:
אלא ביום. לשון הר"ב דאית ביה פרשת ציצית וז"ל הרמב"ם כי המצוה האמורה בפרשת ויאמר והיא מצות ציצית אינה מחוייבת אלא ביום:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e2cd74ce572eb293c851cc5f484cfb037012890a87813a6b48137bb2a37dd81e