יצא. בגמ' אמרינן סבירא ליה דעיקר אילן ארעא כלומר הכל גדל מהארץ ורבי יהודה היא דאמר במשנה ו' פ"ק דבכורים נקצץ האילן מביא וקורא. והתם בבכורים פסק הר"ב דלא כר' יהודה וכן הרמב"ם וא"כ הוי ליה לכתוב גם בכאן דמתני' יחידאה היא וכ"כ ב"י בסימן ר"ו דהרמב"ם פוסק דלא כמתניתין דהכא מהאי טעמא. אבל בכ"מ פ' ח' (דין יו"ד) מהלכות ברכות כתב שמצא נוסח בדברי הרמב"ם דפוסק כמתניתין דהכא. וטעמא משום דבירושלמי איתא מ"ד דמתניתין ד"ה היא פירות האילן בכלל פירות האדמה. ואין פירות האדמה בכלל פירות האילן. ונ"ל ראיה לדברי הכ"מ שכן הרר"י פירש למשנתינו בזה הלשון יצא שגם האילן יונק מן האדמה ונמצא שבכלל פרי האדמה הוי ולפיכך יצא ע"כ. וזה כדברי הירושלמי:
קריאה במקור
תוספות יום טוב על משנה ברכות · פרק 6 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ועל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא. דס"ד אמינא הואיל ואר"י חטה מין אילן הוא (כמ"ש הר"ב במ"ב פ"ק דר"ה) לברך עליה בפה"ע קמ"ל. גמ':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e2cd74ce572eb293c851cc5f484cfb037012890a87813a6b48137bb2a37dd81e