לחם שמים על משנה סנהדרין · פרק 10 · משנה 2

אחאב אע"ג דלכאור' עבד תשובה. ע"ס אם לבינה.

אחיתופל לא אתפרש בגמרא. ונ"ל פשוט שלא הוצרך. כי כל השלשה מלכים וארבעה הדיוטות שוים היו. חוטאים ומחטיאים. לכך לא היה להם תקנה דקים לן כל החוטא ומחטיא. אין מספיקין בידו לעשות תשובה. והא דמייתי להו תלמודא קראי. היינו לאוכוחי. דלא עבדי תשובה וקבלום. וכדס"ל לר' יהודה במנשה. דאהניא ליה תשובה. והשתא באחיתופל ודאי לא צריך לאתויי ראיה. דלא עבד תשובה ודלא קבלוהו. כי הלא מפורש כי בחטאו מת. ושהוסיף פשע במותו. שאיבד עצמו לדעת. על שלא נעשתה עצתו אשר התעולל ברשע. ולא די שלא שב עד דכא. אלא על פתחה של גיהנם הרבה אשמה. למרוד ביד רמה. לעשות בזדון להכחיד ולהשמיד עצמו מעל פני האדמה. שהעושה כן בזדון. הוא מאותן שאין להם חלק לעוה"ב. כמ"ש במס' שמחות. וזה ברור. ותי"ט כתב מה שכתב.

וגיחזי א"ד רבנן דחי. עיין אם לבינה.

ובס"ה מפיק ליה מכללא. משום דשמש לאלישע. ועיין מטפחת ח"א. איברא אשכחן דכוותה בתלמיד שהיה לר"א (בפ' הדר) שהגינה עליו זכות שמושו לרבו. אבל אותו תלמיד. לא היה בו אלא חטא דעברה שיצרו תקפו. ותלמיד שחטא בלילה. אל תהרהר אחריו ביום. בודאי עשה תשובה. עכ"פ לא היה חוטא ומחטיא כגיחזי. ברם דורשי חמורות אמרו כולם באים לעוה"ב. כדאיתא בגמרא.