הר"ב ד"ה כלל אמרו וכו' ונשמר וכו' וגדולו מן הארץ וכו' וכל הני ילפינן מקרא דכתיב עשר וכו' זרעך המיוחד לך וכו'. פשטן דברי הר"ב נראה זה שכתב ילפינן מקרא וכו' א"כ כל הני דתנן במשנה דין דאורייתא הוא. אבל דע כי כבר האריכו תו' ר"ה י"ב. ובבכורות נ"ד. וכן האריך הר"ש דכל זה אינו אלא מדרבנן ומה דאי' בספרי ובירושלמי דדרשי לה מקראי אינו אלא אסמכתא אבל מן התורה אינו חייב בתרומה ובמעשרות אלא דגן ותירוש ויצהר וכן דעת ס' החינוך מצוה שס"א וכן דעת הראב"ד פ"ט מהל' מעשר וכן דעת רש"י קדושין ג' ואולי הר"ב נטה בזה אחר דעת הרמב"ם ריש פ"ב מהלכות תרומות דכל פירות האילן חייב במעשר מן התורה. וס"ל דדרש הספרי דרשה גמורה היא ויתר ביאור בזה עמ"ש בס"ד מ"ה פ"א דע"ז:
קריאה במקור
יש סדר למשנה על משנה מעשרות · פרק 1 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a6807ac3dddd9dbae6c89aafbc9667b42dda89bf63516c2e9833a9ab682b813