עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה. כמדומה לי דאו או קתני, דאי לא תימא הכי הוי זו ואצ"ל זו, שהרי כבר פסל שני עיניו למעלה וכן שני עיניו למטה. ואע"ג דלכאורה לפי הס"ד דש"ס (דף מד.) נראה דאינו כן, שהרי הקשה עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה היינו רואה את החדר ואת העליה כאחת, אם פירושו הוא ראיית עינו. מ"מ על פי המסקנא דהוי עינו ממש איכא לפרשו באו או, ונפקא מינא שכשעינו אחד לבד הוא חוץ ממקומו אעפ"י שהאחר במקומו פסול, משא"כ לפי הס"ד דבעינן שיהיו שניהם חוץ ממקומם. ודעת הרמב"ם בחבורו נראה כמ"ש שהרי בפ"ח מה' ביאת מקדש (ה"ו) העתיק השתי בבות ראשונות דמתניתין דהיינו שתי עיניו למעלה ושתי עיניו למטה, ולא העתיק לבבא זו אחריהם, אלא אחר שהעתיק כל שאר המומים שיש בשתי העינים יחד כתב ז"ל: מי שאחת מעיניו משונה מחברתה בין במקומה בין במראה וכו', ע"כ:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה בכורות · פרק 7 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a1f8988abd011ebbc538c88ff1e751ce3c803e4d159cfab7a7b7be2c23fb843b