ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה
בגובה, שעליהן עמדו הכהנים לברך העם [רש"י]. [ואע"ג דבשלהי תמיד תנינן דעל מעלות האולם עמדו לברך העם. נ"ל דכשהיה להם שם המקום דחוק מריבוי כהנים עמדו השאר על המעלות הללו בשעת ברכת כהנים. וראיה ברורה לדברי נ"ל דמהא דאמרינן [קדושין דע"א א'], אמר ר' טרפון, פ"א עליתי אחר אחי אמי לדוכן [ופירש"י לברכת כהנים] והטיתי אזני לכה"ג, ושמעתי שהיה מבליע השם בנעימות אחיו הכהנים. ור"ל שהכה"ג לא רצה לעמוד צפוף בין רבוי הכהנים שעל מעלות האולם, עמד כאן בין המועטים ברווח. אבל אי"ל דרק הכהנים שעבדו באותו יום עמדו על מעלות האולם, אבל שאר הכהנים שלא עבדו אותו יום עמדו על הדוכן בשעת ברכת כהנים. ליתא. דהאיך אפשר שיהיה הכה"ג בביהמ"ק ולא יעבוד, והרי מקטיר חלק בראש [יומא די"א א']. ותו אפילו לא עבד היה ראוי לכבדו לעמוד במקום הראוי יותר לברכת כהנים. אלא וודאי כדאמרן. מיהו עיקר תשמיש הדוכן היה ללוים לומר עליו שירה בזמר בכל יום [כערכין סוף פ"ב]:
בגובה, שעליהן עמדו הכהנים לברך העם [רש"י]. [ואע"ג דבשלהי תמיד תנינן דעל מעלות האולם עמדו לברך העם. נ"ל דכשהיה להם שם המקום דחוק מריבוי כהנים עמדו השאר על המעלות הללו בשעת ברכת כהנים. וראיה ברורה לדברי נ"ל דמהא דאמרינן [קדושין דע"א א'], אמר ר' טרפון, פ"א עליתי אחר אחי אמי לדוכן [ופירש"י לברכת כהנים] והטיתי אזני לכה"ג, ושמעתי שהיה מבליע השם בנעימות אחיו הכהנים. ור"ל שהכה"ג לא רצה לעמוד צפוף בין רבוי הכהנים שעל מעלות האולם, עמד כאן בין המועטים ברווח. אבל אי"ל דרק הכהנים שעבדו באותו יום עמדו על מעלות האולם, אבל שאר הכהנים שלא עבדו אותו יום עמדו על הדוכן בשעת ברכת כהנים. ליתא. דהאיך אפשר שיהיה הכה"ג בביהמ"ק ולא יעבוד, והרי מקטיר חלק בראש [יומא די"א א']. ותו אפילו לא עבד היה ראוי לכבדו לעמוד במקום הראוי יותר לברכת כהנים. אלא וודאי כדאמרן. מיהו עיקר תשמיש הדוכן היה ללוים לומר עליו שירה בזמר בכל יום [כערכין סוף פ"ב]: