קריאה במקור

לחם שמים על משנה סוכה · פרק 4 · משנה 6

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ואותו יום נקרא יום חיבוט חריות. כתבו התו' דריב"ב אכולהו נמי פליג דסבר חריות היו מביאין כל ז' ואותו יום לאו דווקא יום א' עכ"ל. ול"נ דאין צורך לדחוק דאע"ג דריב"ב ס"ל כל שבעה היו מקיפין המזבח בחריות. אבל רק בשביעי היו חובטין אותן בקרקע. וזה החיבוט לא היה אלא באותו יום שפסקה בו ההקפה. ועל שם כך נקרא אותו היום בלבד. יום חיבוט חריות:
2
משנה לחם
כך מעשהו בשבת כשחל בו שביעי של חג.
3
משנה לחם
כדי שלא יכמושו מפני שנלקטו מערב. ולא נזקפין עד למחר. ובבתיהם לא היו יכולים להניחם. עד למחר. כי אז לא יוכלו להביאם מן העיר לעזרה. לפי שירושלם דין כרמלית היה לה (עספ"ה ורפ"ו דפסחים. ובתרא דעירובין. ועמ"ש בפ"ב דמדות בס"ד) אבל בי"ט. היו מניחים הערבה כל איש בביתו בערב. ומביאה למחר לעזרה. כדרכה בחול.
4
משנה לחם
והשמחה עיין תוספות דפסחים (עא"א).
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Jerusalem, 1978
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ae0d85b6706a377b9f0c44092d691d9ae7e5c6212549972e3af8f0e4f71cb330