מלאכת שלמה על משנה עבודה זרה · פרק 3 · משנה 5

העו"ג העובדים וכו' ביד שם רפ"ח וסימן ז'. ובטור י"ד סימן קמ"ה:

ומה שעליהם והא דתניא בברייתא בגמרא העו"ג העובדים את ההרים הם מותרים ועובדיהם בסייף היינו טעמא משום דאע"ג דלאו ע"ז נינהו עובדיהם לע"ז עבדי להו ולע"ז מכווני ע"כ מרש"י והר"ן ז"ל בשנוי לשון קצת כפי הנלע"ד להבנת הענין:

אלהיהם על ההרים פירש הר"ר יהוסף ז"ל ר' יוסי הגלילי בא לומר מה שהם מותרים הוא מפסוק אחר ולא ממשמעות עליהם דת"ק ע"כ:

וכל שיש בה תפיסת ידי אדם אסור בגמרא פריך ר' יוסי הגלילי היינו ת"ק ומוקי רב ששת בגמרא דלכ"ע בין לת"ק בין לר' יוסי הגלילי צפוי הר אינו כהר ואסור ור' יוסי הגלילי לטפויי את"ק אתא למיסר דמדקאמר וכל שיש בו תפיסת ידי אדם אסור לאתויי אילן שנטעו ולבסוף עבדו שהוא אסור אע"פ שמתחלה לא נתכוון לעבדו ור' יוסי ב"ר יהודה נמי סבר דאסור ויליף לה מקראי. וכתב הר"ן ז"ל מיהו מודה ת"ק דתוספתו אסורה ולר' יוה"ג כולו אסור וקיי"ל כת"ק מיהו אפשר דדוקא שנטעו גרעין אבל נטעו יחור מיתסר ע"כ בקיצור. ואיתא להאי בבא בתוס' דחולין פ' השוחט (חולין דף מ':)

א"ר עקיבא אני אובין ירושלמי אנן תנינן אובין אית תנאי תני תני אוביל מאן דמר אובין נבין ומאן דמר אוביל נייבל ע"כ. ומצאתי בערוך אני אהיה אובין לפניך וכן הגיה הרי"א ז"ל. וכן ברב אלפס בדפוס שלוניקי. והעלו תוס' ז"ל דתלמיד חבר היה ר' יוסי הגלילי לר' עקיבא ורך בשנים ממנו היה ואע"ג דקאמר ליה הכא אני אובין ואדון לפניך ועוד העלו ז"ל דודאי ר' עקיבא אליבא דר' יוסי הגלילי קאמר וליה לא ס"ל. בסוף פירוש רעז"ל אבל עץ רענן שצוה לנו לאבד שנאמר ואשריהם תשרפון באש ודאי דהכא לא נקיט ליה קרא דכתיב תחת כל עץ רענן למיעוטא אלא משום סימנא דכיון דלא מצינן למדרשיה למיעוטא דהא כתיב ואשריהם תשרפון באש מוקמינן ליה לסימנא אבל קרא קמא למיעיטא דרשינן: