מלאכת שלמה על משנה עבודה זרה · פרק 4 · משנה 9

דורכין עם העו"ג בסוף דריכה קאמר פירש אחר שדרך בהן הע"ג מעט שכבר נטמאו ע"י העו"ג וכן משמע בירושלמי דקאמר דורכין עם העו"ג בגת הדא דאת אמר והוא שהלכו עליו דרוכות שתי וערב אבל לא הלכו עליו שתי וערב לא ע"כ. ותו גרסינן בירושלמי הדא דתימא בשלא העלים עיניה מיניה אבל העלים עיניה לא דחיישינן לאיערובי ע"כ. ומשום מסייע ידי עוברי עבירה ליכא שהעו"ג לא נצטווה על כך וזו משנה ראשונה אבל בברייתא חזרו לומר אין דורכין כדפירש רעז"ל וגרסינן בגמרא ההוא ינוקא דתני ע"ז כד הוה בר שית שנין בעי מיניה מהו לדרוך עם העו"ג בגת אמר להו תנן דורכן עם העו"ג בגת אמרו לו והא קא מנסך בידיה דס"ל כמשנה אחרונה אמר להו דציירנא להו לידיה א"ל והא קמנסך ברגל אמר להו ניסוך דרגל לאו שמיה ניסוך. אלא א"כ נגע בו בכונת מגע. (הגהה ולשון ספר הלבוש סי' קכ"ב סעיף כ"א אין דורכין עם העו"ג יין בגת או בגיגית אע"פ שאין העו"ג נוגע ביין לא בידו ולא ברגלו כגון ששם עצים על הענבים ועלה עם העו"ג עליהם ונדכו מכח שניהם עד שיצא היין אפ"ה אסור דחיישינן שמא יגע העו"ג בידים ביין וינסך ומטעם זה אסרו אפילו בעו"ג כפות ע"כ). וביד פי"א דהלכות מ"א סימן י"א ובפי"ב דהלכות תרומות סי' י':

נחתום וכו' תוס' פ' הניזקין (גיטין דף ס"א.) ושם בירו' דף מ"ז ודשביעית ספ"ה:

לפלטר לנחתום קטן הקונה מנחתום גדול העושה העיסה והפת בביתו וכדאמרינן בפ' הזהב נחתום מחד גברא זבין ופלטר מתרי תלתא גברי זבין ומש"ה מותר להוליך פת לפלטר לפי שכבר נגמרה כל מלאכתו ולא כפי' רש"י ז"ל שפירש פלטר אופה שאין דרך אופה לקנות פת הר"ן ז"ל. ועיין במ"ש במלת פלטר בפ"ה דמסכת דמאי וביד פ"ח דהלכות בכורים סימן י"ג: