המניח עו"ג וכו' בתשובות הרשב"א ז"ל סימן תקפ"ח. ותמהתי שראיתי ברב אלפס ז"ל בכל הדפוסים בבא דעו"ג בחנות קודמת לבבא דקמן הן אמת שבגמרא בפסקא כך הוא ג"כ אבל נראה ששם הוא טעות כדמוכח מן הצריכותא שבגמרא שהביא כבר רעז"ל. ואיתה בתוס' רפ"ק דסוטה ובגמרא פ"ק דחולין דף ג' וכתבו שם תוס' ז"ל דאע"ג דקתני המניח בה"א מסיק הכא פירוש בשמעתא קמייתא דשחיטת חולין דמיירי לכתחילה. ובטור יו"ד סימן קי"ח וכתוב שם בבית יוסף בסימן קכ"ט שכתב הרשב"א בשם הראב"ד ז"ל דמש"ה נקט לישנא דהלך לו בקפנדריא לומר דלא ידעו הם שהלך לרחוץ ע"כ בסוף פירוש רעז"ל אבל במניח עו"ג בחנותו דאיכא למימר אחיד ליה לבבא וכו' אמר המלקט הוסיף הרמב"ם ז"ל על צריכות הגמרא ופירש או בהפך נאמר בים שאפשר שנכנס בתוך הים ויסתר מן העין הוא שנאמר שיהיה מנסך בזה הזמן אבל בחנות אפילו הוה נסתר יותר לא יתנסך לפי שהוא ירא שיבואו הבעלים ואי אפשר לו להעביר החנות ממקומו לפיכך הודיעך ששיעור הזמן אחד לדעת חכמים בכל ע"כ. ופירש בתוי"ט כתב הר"ב ואשמועינן וכו' והיה נראה לפרש דמש"כ מעביר חבית עם ישראל שלא יוכל להפליג כיון שהוא לבדו ואין אחד יכול לשאתו דהכי דייק לישנא דעם ישראל דמשמע שהישראל מסייעו וכו'. [הגה"ה וגם אני ההדיוט נדחקתי במלת עם והיה נלע"ד לפרש שהישראל היה מעביר כדי יין ממקום למקום וקרא לעו"ג או בחנם או בשכר שיעביר לו גם הוא והיו שניהם מעבירים יחד כל אחד כד אחד על כתפיהן או לפניהם או בסל או בקופה וזה הפירוש לא ינגד דברי הרמב"ם ז"ל שכתב והוא הולך אחריהם לשמרם דמה לי הולך אחריהם ריקן או טעון גם הוא דוק]:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה עבודה זרה · פרק 5 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f40869fcd4033143f36165b8b1c4f4930132884efa4142ef1aeed4d65cc5fb5f