ובית הלל אומרים תבלין נדוכין כדרכן במדוך של אבן
מיהו נוהגין לשנות קצת בדיכת תבלין להכירא שלא ידוך טפי מהצריך ליו"ט. אבל ברחיים אסור אפילו ע"י שינוי, מדהוה כעובדין דחול [תק"ד]. וה"ה לטחון [קאפפע] ברחיים אסור ובמדוכה ע"י שינוי שרי [משבצות שם]. ודבר שרגילין לדוך הרבה ביחד, כחרדל [ומעערעטטיך] ז אף דמפיג טעם, אף ע"י שינוי אסור [מגא שם ז']. מיהו סחיטה, אף דמפיג טעם כשיסחטנו מעיו"ט אפ"ה אסור ביו"ט [ט"ז ומשבצות שם]:
מיהו נוהגין לשנות קצת בדיכת תבלין להכירא שלא ידוך טפי מהצריך ליו"ט. אבל ברחיים אסור אפילו ע"י שינוי, מדהוה כעובדין דחול [תק"ד]. וה"ה לטחון [קאפפע] ברחיים אסור ובמדוכה ע"י שינוי שרי [משבצות שם]. ודבר שרגילין לדוך הרבה ביחד, כחרדל [ומעערעטטיך] ז אף דמפיג טעם, אף ע"י שינוי אסור [מגא שם ז']. מיהו סחיטה, אף דמפיג טעם כשיסחטנו מעיו"ט אפ"ה אסור ביו"ט [ט"ז ומשבצות שם]: