הקורא את המגילה למפרע לא יצא. בשום ענין, משא"כ בעל פה שאם השמיט הסופר אותיות, קוראם הקורא על פה ויצא, וכן יש היתר בקריאת המגילה בתרגום או בכל לשון כדשנינו, להכי לא כללינהו בבבא אחת:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה מגילה · פרק 2 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בלעז. כתב התי"ט, כל הלשונות חוץ מלשון הקדש נקרא לעז, ע"כ. אבל בירושלמי וכן במדרש אסתר רבא (פ"ד יב) לא משמע כן, דגרסינן התם בירושלמי דמכלתין פ"א (ה"ט י.) ד' לשונות נאין הן שישתמש בהם לעולם, לעז לזמר, פרסי לאיילה, עברי לדבור, רומי לקרב, וי"א אף אשורית לכתב, ע"כ. ש"מ דלעז הוא לשון מיוחד, ואפשר דלהיות[ו] נאה לזמר, ופורים הוא יום שמחה, נקט התנא לשון הזה אע"ג דה"ה לאחריני:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 23118a65bf067fe15510843b61f6754e6efb840ed18d71aaa2cf52bfd1169bc2