זמנה כו'. היינו כשהיא נערה והביאה שתי שערות. הר"ן:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה · פרק 10 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ארבעה כו'. בית הלל לא בעי רצופין. וכן נראה לבית שמאי דאפילו מפוזרות, כמו לבית הלל. תוס':
נותנין כו'. פירוש, שאין צריך לפרוש כדרך המשמש עם הטהורה ופרסה נדה תחתיו, אלא בועל כדרכו ופורש נמי אפילו בקושי: הרא"ש:
בדרכו וכמו שכתבתי [אות ג']:
טעם חומרא זו, דאין הכל בקיאין בחילוק בין הגיע זמנה לראות בין לא הגיע, בין בוגרת, ובין ראתה ללא ראתה. ועוד משום דחתן יצרו תוקפו. הלכך הושוו כולן להחמיר בחומרא שבחומרות דהיינו בוגרת שראתה. ואפילו בעל ולא מצאה דם, צריך לפרוש, דשמא חיפהו שכבת זרע. הרא"ש. ועתוי"ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 92485be776c941a6e77cca6df3a0203bc3c3e13b248fcc235dee9339fb65a7d2