קריאה במקור

עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה · פרק 5 · משנה 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
דבנגעים ובטומאת מת כתיב איש, איצטריך קרא בהו לרבויי. אבל לענין יבום ומאכיל בתרומה לא כתב איש, ולא איצטריך קרא אלא למעוטי עובר. תוס':
2
ומינה, דבישיבה כל דהו ואפילו יום אחד סגי:
3
ובן אין לו אמר רחמנא, והא אית ליה. גמרא:
4
דאין לומר לענין פסול דאמו כמו ומאכיל, דמאי איריא יום אחד, אפילו עובר פוסל. גמרא:
5
וקשה, לוקמי באשה אחת גרושה ויש לו בן אחד ממנה, וכשהוא בן יום אחד פוסל, אבל עובר לית ליה זכיה, ויאכלו העבדים משום הראוי ליורשו. ויש לומר, דאתי למימרא דאפילו בת כהן לכהן מעוברת אינו מאכיל לעבדים בתרומה. וכדעת הר"מ. ועתוי"ט:
6
חייב. אבל עובר לא. ועתוי"ט:
7
כחתן שלם. דלקטן הנימול קרינן חתן. וקמשמע לן דאע"ג דעדיין לא נכנס לברית, מתאבלין עליו. ומשום דנהגינן לימול לקטן שמת ולא נימול, קרי לחי הנימול לשמונה חתן שלם. נ"ל:
8
משמע דוקא דלענין אבילות, דלהך אחר המיקל. אבל לכל הנך דלעיל לא בעינן כלו לו חדשיו, דבסתמא אזלינן בהו בתר רובא. ומיהו יש לומר דלאו דוקא, והוא הדין לאינך, וכמו שכתב המגיד משנה לדעת הר"ם. וכן הוא דעת רש"י. ועתוי"ט:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
On Your Way
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
http://mobile.tora.ws/

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 92485be776c941a6e77cca6df3a0203bc3c3e13b248fcc235dee9339fb65a7d2