זכרים עולות. ודלמא זבח שלמים ( תודה ) הן ואיך מקריב האברים ומסיק דממתין לה עד שתומם ומייתי ב' בהמות ומתנה ומייתי נמי תודה ולחם. ודלמא אשם הוא. אשם בן ב' שנים ואשתכח בן שנה. ודלמא אשם מצורע ונזיר הוא. לא שכיחי ודלמא פסח הוא. בזמנו מזהר זהירי ביה ושלא בזמנו שלמים הוא ודלמא בכור ומעשר הוא למאי הלכתא למכלינהו במומן ה"נ במומן תתאכל גמרא קדושין דף נ"ה:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה שקלים · פרק 7 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שלמים. דלמא תודה היא ( כו' כדלעיל ) שעברה שנתה לא שכיח. אשתכח בת שנתה מאי אמר אביי בת שנתה כחטאת ודאי כונסה לכיפה והיא מתה מאליה. גמרא שם, וכ"פ הר"מ:
ואין להשהותה אצלו עד שיבא דהוי דבר שאינו עושה ואוכל דימכר. ובקדשים אי אפשר להמכר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c0d28e04bf18701cfb3b64cb493bde77978cb7fb3b19e11ffb61794726f5a4da