משנה נזיר · פרק 9

הגוים אין להן נזירות. נשים ועבדים יש להן נזירות. חומר בנשים מבעבדים. שהוא כופה את עבדו. ואינו כופה את אשתו. חומר בעבדים מבנשים. שהוא מיפר נדרי אשתו ואינו מיפר נדרי עבדו. הפר לאשתו הפר עולמית. הפר לעבדו. יצא לחירות משלים נזירתו. עבר מכנגד פניו. רבי מאיר אומר לא ישתה. ורבי יוסי אומר ישתה:

נזיר שגלח ונודע לו שהוא טמא. אם טומאה ידועה סותר. ואם טומאת התהום אינו סותר. אם עד שלא גלח בין כך ובין כך סותר. כיצד ירד לטבול במערה ונמצא מת צף על פי המערה טמא. נמצא משוקע בקרקע המערה. ירד להקר טהור. ליטהר מטומאת מת טמא. שחזקת טמא טמא. וחזקת טהור טהור. שרגלים לדבר:

המוצא מת בתחלה מושכב כדרכו נוטלו ואת תבוסתו. מצא שנים נוטלן ואת תבוסתן. מצא שלשה אם יש בין זה לזה מארבע אמות ועד שמנה הרי זו שכונת קברות בודק הימנו ולהלן עשרים אמה. מצא אחד בסוף עשרים אמה. בודק הימנו ולהלן עשרים אמה. שרגלים לדבר. שאילו מתחלה מצאו. נוטלו ואת תבוסתו:

כל ספק נגעים. בתחלה טהור. עד שלא נזקק לטומאה. משנזקק לטומאה. ספיקו טמא. בשבעה דרכים בודקין את הזב. עד שלא נזקק לזיבה. במאכל ובמשתה. במשא ובקפיצה. ובחולי. ובמראה. ובהרהור. משנזקק זיבה אין בודקין אותו. אונסו. וספיקו ושכבת זרעו. טמאין. שרגלים לדבר. המכה את חבירו ואמדוהו למיתה. והקל ממה שהיה. לאחר מכאן הכביד ומת חייב. רבי נחמיה אומר פטור שרגלים לדבר:

נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי. שנאמר (שמואל א' א, יא) ומורה לא יעלה על ראשו. נאמר בשמשון (שופטים יג) ומורה ונאמר בשמואל ומורה. מה מורה האמורה בשמשון נזיר. אף מורה האמורה בשמואל נזיר. אמר רבי יוסי והלא אין מורה אלא של בשר ודם. אמר לו רבי נהוראי. והלא כבר נאמר (שמואל א' טז, ב) ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני. שכבר היה עליו מורה של בשר ודם: