[אות כח] בתוי"ט ד"ה זה הכלל. לא אתי לאתויי. עיין בתוי"ט (בפ"ב מ"ג) דיבמות:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה מגילה · פרק 4 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות כט] שם בתי"ט ד"ה אבל מוסיפין וכו'. ואחרים מפרשין וכו' ובשבת דוקא מוסיפים משום דליכא יומא דעדיף מיניה הר"ן. ותמוה לי הא סברא זו נסתר מהברייתא (בדף כ"ג ע"א) רע"ק אומר בי"ט חמשה וביוה"כ שבעה ובשבת ששה אין פוחתין מהן אבל מוסיפים. והא עכ"פ קאי אדסמיך ליה דהיינו שבת והרי לרע"ק דיוה"כ טפי גברא משבת ואפ"ה מוסיפים בשבת ולא אמרי' דמשוי ליה ליוה"כ א"כ ה"ה לדידן ביו"ט ויה"כ. וצלע"ג:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 12999a5f1c554f21781557ea6a715ab853b884fee1d8c73169e4fb902ef19abc