[אות כג] תי"ט ד"ה על האדם. כמו שפי'. שם לא נזכר מזה כלום אלא דאפילו אם יש הרבה סודרים דמ"מ טמא האדם מצד המרדע שיש בהקיפו טפח שמביא את הטומאה. וכיון דלפעמים טמא מדינו טומאת הערב והיינו בחד סודר ואתי למיטעי דמשום אהל הוא. והוצרכו לדון ולתקן דבאמת טמא ז' דיש בזה דין אהל ממילא בכמה סודרים ג"כ טמא מטעם אהלים. וכמו דמה"ט גם כן היכא דבמרדע פשוטי כ"ע דלאו בר קיבולי טומאה הוא ע"ש היטב. אבל מזה דבגד שני הוא טמא מדבריהם לא נזכר שם כלום. ובוודאי ט"ס הוא בתוס' וצ"ל כמ"ש הר"י בפ' ג' מינין וכוונתם למה שכתב שם (ד' מ"ב ד"ה בחבור אדם) ע"ש. וברור. ועיין במהרש"א:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה אהלות · פרק 18 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c8640b94461f4b3094367f06ef6b94ae5234a1ccb7d3d94b500b19eb91790de2