רש״ש על משנה נזיר · פרק 2 · משנה 2

במשנה הדלת הזה. התוי"ט הביא ראיה דדלת הוא ג"כ לשון זכר מדכתיב דלתים בסי' הרבים. ושגה בזה במחכ"ת. דרבוי הזוגי שוה לזול"נ כמו שנתים ודומיו עי' תל"ע סי' קל"ז:

שם בסוף המשנה אם עומדת היא. עתוי"ט שנדחק. ול"נ שזה אינו סיום דר"י אלא מסתם משנה לפרושי פלוגתייהו דמיירי בעמדה אח"כ מאיליה. ובזה יפולו גם כמה דברים שבתוס':

שם בתוי"ט אמר הדלת כו' וצריכא כו'. חיסר הרבה בהעתקת הצריכותא ונצרך תיקון:

שם בתוי"ט ד"ה הזה וכו'. כבר אמר הראב"ע כל אשר אין בו רוח חיים כו'. נ"ב וכ"כ בתמיד פ"ה מ"ד עי' בס' יד מלאכי אות ש"ט ועי' בס' הזכרון פ' וישלח ע"פ המחנה האחת. ועי' העוין (פ"ג יו"ד) ולקח הדברים מהי"מ כדרכו. ומ"ש מהרמב"ם (הל' מעשר פ"א הלט"ו) לקח משו"ת הרדב"ז ח"ב מלשונות הרמב"ם סי' קמ"ו ע"ש שהביא הי"מ שם. ועי' בס' מעשה אפוד ספ"ח (העתיקו בס' הזכרון שם) ובעל ההערות שם (צד 232) הביא ג"כ זה הלשון בשם הראב"ע בפי' לתורה בפ' וישלח (לב, ט) ללא אמת כי לא נמצא שם. ובפחד יצחק ערך כל (דף ס"ה, א) כ' על דברי התוי"ט וז"ל ואני הצעיר המחבר לא ראיתי כאלה בספרי החכם הנדפסים וגם לא בכתביו עכ"ל. ושם (דף ק"ג, א) בתשובות הרב אי"ש ג"ר (שנדפסה גם בס' שפת אמת להרמ"ק טורני):

כתב דנקטינן כ"ד שאין בו רוח חיים אפשר בל"ד ואפשר בל"נ ככתוב בדקדוקי רש"י ריש פ' וישלח כו' וכ"פ בעל אמרי שפר מהחכם ר' נתן שפירא הזקן ז"ל בפ' נח כו' עכ"ל. [מהגרמ"ש]: