הון עשיר על משנה ברכות · פרק 6 · משנה 3

החלב וכו'. אע"ג דהם פרי מבריות הגדלים מגדולי קרקע:

הגבינה. אפילו העמידה בעשבים, לא אזלינן בתר המעמיד לענין ברכה, אלא בתר ההנאה:

כל שהוא מין קללה. מדלא קאמר כיון שהם מין קללה, דמשמע דקאי אכל הנזכר במתניתין, אלא קאמר כל שהוא מין קללה, לאפוקי מהנזכרים שאינם מין קללה, ש"מ דגרסינן במתניתין חלב וגבינה ובצים שאינם מין קללה, למאן דס"ל דחומץ ונובלות וגובאי כלהו מין קללה נינהו, וה"ט דחילק התנא בין טוב לרע, באומר שהכל. ולמאן דלא גריס חלב וכו' במתניתין, וזו היא גירסת הבבלי והירושלמי, צ"ל דלא קאי אחומץ, כמו שלא הזכירוהו הרמב"ם והר"ב, משום דחומץ סתמא קתני ת"ק, ואין כל חומץ מין קללה, דיש שעושים אותו לכתחילה מן המים, וליכא למימר דלא קאי אגובאי שאינו מין קללה, וכפירוש הראשון שכתב ר"י שהביא התי"ט, שהרי בירושלמי (ה"ג מו:) משמע דמין קללה הוא, משא"כ החומץ דלא הוי מין קללה אלא כשהחמיץ יינו, דהכי גרסינן התם החמיץ יינו מברך ברוך דיין האמת, בא לאוכלו אומר שהכל נהיה בדברו, ראה גובי אומר ברוך דיין האמת, בא לאוכלו אומר שהכל נהיה בדברו, ראה נובלות שנשרו אומר בדה"א, בא לאכלן אומר שנ"ב, ע"כ. הרי דבחדא מחתא מחתינהו כולהו לרעה, ודייק נמי דלא קאמרא ראה חומץ, כדקאמר ראה גובי ראה נובלות, אלא קאמר החמיץ יינו, דמשמע דדוקא חומץ כזה הוא מין קללה: