ובא לפני אותו בית דין
שנתחייב לפניהן. וה"ה לפני ב"ד אחר. רק אם הב"ד הב' בא"י אז סותרין את דינו, דאולי תועיל לו זכות א"י שיצא זכאי. [ואעפ"כ באותו ב"ד אין סותרין, אעפ"י שמושבן השתא בא"י ואיכא למימר אוירא דא"י יחכימם השתא טפי ממעיקרא [כב"ב דף קנ"ח ב']. עכ"פ לא לירעו נפשייהו. ותו כיון דכבר גמרו דינו לחיוב, תו לא מצו חזו ליה זכותא. אלא יושיבו ב"ד אחר לדונו השתא. א"נ, מ"ש מתני' לפני אותו ב"ד, היינו כשהן עדיין במקומן. משא"כ כשהן השתא בא"י, כב"ד אחר דמו. א"נ, משום דבב"ד אחר יש חלוק בין א"י לח"ל, להכי פסק ותני אותו ב"ד, דבכה"ג איו שום חילוק]:
שנתחייב לפניהן. וה"ה לפני ב"ד אחר. רק אם הב"ד הב' בא"י אז סותרין את דינו, דאולי תועיל לו זכות א"י שיצא זכאי. [ואעפ"כ באותו ב"ד אין סותרין, אעפ"י שמושבן השתא בא"י ואיכא למימר אוירא דא"י יחכימם השתא טפי ממעיקרא [כב"ב דף קנ"ח ב']. עכ"פ לא לירעו נפשייהו. ותו כיון דכבר גמרו דינו לחיוב, תו לא מצו חזו ליה זכותא. אלא יושיבו ב"ד אחר לדונו השתא. א"נ, מ"ש מתני' לפני אותו ב"ד, היינו כשהן עדיין במקומן. משא"כ כשהן השתא בא"י, כב"ד אחר דמו. א"נ, משום דבב"ד אחר יש חלוק בין א"י לח"ל, להכי פסק ותני אותו ב"ד, דבכה"ג איו שום חילוק]: