קריאה במקור

יכין מכות · פרק 2 · סעיף 31

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
עד שיהיו ששתן קולטות כאחד
ואף דמה דהוה הוה [ועי' תוס' סנהדרין דט"ו ב' ד"ה שור]. והכא ליכא לתרוצי כמ"ש תוס' [סנהדרין דנ"א ב'] בשם ר"ח כהן, שכתב דאילה"ק הלכתא למשיחא רק בשא"א להך דינא רק בשיעשה איסור, הכא א"א לומר כן דהרי ה"נ עשה איסור. וכ"ש בקושית מה דהוה הוה, דאז לא נקט ליה כלל רק היכא דבעי למסבר קראי [כיומא ד"ה ע"ב]. ונ"ל דאף דכבר שמעינן מצוה שבא לידו אל יחמיצנה מדכתיב ושמרתם מצותי [כיומא דל"ג א'], עכ"פ סד"א דהיינו רק באפשר לקיימה. ומה"ט נמי המתחיל במצוה א"ל גמור [כירושלמי ספ"ק דר"ה]. להכי קמ"ל הכא דאע"ג דהפרשת כל הו' ערים מצוה א' היו, ומשרע"ה לא היה בידו לגמור כל המצוה, ואפ"ה הפריש מה שהיה יכול. ואף שלא קלטו עדיין]. מיהו גם שאר מ"ב ערי הלוים קלטו. רק שאלו הוה קלטו בין נכנס לדעת או שלא לדעת. אבל שאר מ"ב ערי לוים רק בנכנס לדעת קלטו, ואם לאו, פטור הגואל הדם כשהרגו שם:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: a1c4194fc39e347fe0ec1e2c86f56f96fb315debcfe00773a5ec44f93e5f8d09