קריאה במקור

תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא בתרא · פרק 2 · משנה 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
[אות יג] במשנה לא יסמוך. כ' תוס' וא"ת לרבא דאמר בריש פרקין דאסור לסמוך קמא היכי סמיך ואפי' לפיר"ת דלמסקנא שרי רבא לכולהו לסמוך לבד מבור מ"מ אמאי לא פריך מהכא דהוא רישא אלא ממשרה וירק דהוא סיפא. וי"ל דלא אסר רבא לסמוך אלא מלתא דמגופיה אתי ההיזק אבל הכא הכותל אינו מזיק כלום אלא שגורם למעט הדוושא עכ"ל. ותמוה לי על קושייתם דאפי' לפיר"ת אמאי לא פריך מהכא. הא מהכא ליכא ראיה לחזור מכל שינויי' דלעיל ולהוכיח דגם לרבנן דר"י ס"ל לרבא דמותר לסמוך היכא דל"ש כל מרא ומרא. והא דכמו דמשנינן על אילן קדם לבור דמיירי בלוקח ה"נ י"ל הכא דמיירי בלוקח חצי המקום אצל כותל חבירו. וצע"ג. גם תמוה במה דעשו הקושיא דוקא לרבא. וכן לר"ת ניחא ג"כ למסקנא. הא מבואר בסוגיא דחרדל דלאביי. וכן לר"ת לרבא דמסקנא ר' יוסי דמתיר בחרדל היינו דפריך לדבריכם התינח משרה וירק אבל חרדל יהיה מותר לסמוך אף דבעל דבורים קדם וסמך בהיתר מ"מ יהא מותר לבעל החרדל ג"כ לעמוד אצלו בלי הרחקה דיאמר לו כיון דאתה ג"כ מזיק אותי בדבורים שלך איני צריך להרחיק ועלה אמרי' ורבנן דבורים לא מזקי לחרדל מבואר דאילו היה סברא דדבורי' מזקי לחרדל הוה ס"ל להתיר בחרדל מטעם הנ"ל כיון דגם אתה מזיקני. א"כ הכא נמי מה בכך דהראשון העמיד כותלו בהיתר כיון דעדיין לא היה לזה כותל מ"מ לשתרי להשני ג"כ לסמוך דיאמר כמו שכותלי מזיק אותך בדוושא כן כותל שלך מזיק כותל שלי בדוושא וזה אינו מתורץ גם בתירוצם הנ"ל דהכא דאינו מזיק ממש רק דמונע הדוושא מותר לסמוך דמ"מ גם השני יסמוך דיאמר מה שאני מזיקך במניעת דוושא כן אתה מזיקני. וצע"ג:
2
[אות יד] תוי"ט ד"ה ומכנגדן. דמסתמא מיירי בעיר חדשה דומיא דרישא. לא זכיתי להבין מהיכא נשמע דרישא בעיר חדשה הא אדרבא רב אמר עלה דמתני' ל"ש אלא בכותל גינה והיינו בישנה כמפורש בסוגיא ולא פליגי ור' אושעיא לא פליג עלה באוקימתא אלא דקאמר הדין שגם בכותל שייך דוושא בחדשה. ואדרבא היה מרווח יותר דאמאי מוקי רב באמת בגינה (ובישנה) ואמאי לא מוקי בכותל בית (ובחדשה) דומיא דחלונות דמיירי בכותל בית. והיינו דהיה קשה לו קושית הש"ס דבסיפא תיפוק ליה משום דוושא אע"כ דמתני' בישנה אלא דרישא בגינה ובסיפא דמיירי בבית ליכא דוושא. עכ"פ איך פסיקא דרישא בחדשה עד דיקשה על הסיפא דתיפוק משום דוושא וצ"ע (אפשר. דלהתוס' משמע מהגמרא דר' אושעיא אף דלא פליג בעיקר הדין. אך משנתינו מוקי גם בכותל בית ובחדשה וראיה לזה שפרכינן תנן החלונות כו' אחר שהביא דרב ור' אושעיא. ויהיה פרכת הגמרא בשלמא לרב ניחא כמ"ש רבינו. אבל לר' אושעיא אימא סיפא. וד"ל):
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna, 1908-1909
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 87f835537fda858e816b1adfe88a99dd174ad0541cfced8f7b5ea1b21d532a36