[אות כה] הר"ב ד"ה אע"פ. מארעית תהומא. מדלא כתב הרע"ב עד שיכתוב לו עומקא ורומא מארעית תהומא עד רום רקיע. משמע דס"ל כדעת הרא"ש והטור דמארעית תהומא וכו' לבד סגי ועדיף לישנא דמארעית תהומא וכו' מלישנא דעומקא ורומא. והה"מ כתב די"א דתרוייהו צריכי דמכח היתור לשון מוכח דהקנה לו גם הבור ודות: (ונראה שכן דעת הרשב"ם (דס"ג ב') שדחק ליישב למאי צריך עד רום רקיע. וע' בתוס' שם):
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא בתרא · פרק 4 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות כו] בתוי"ט ד"ה אע"פ. מגביה ומעמיק. ואם לא כתב עומקא ורומא לא הוי קני ליה מסתמא אלא הרי הוא של מוכר לחפור בורות תחת קרקע הבית אלא שלא יזיק לבעה"ב. וכן למעלה הוא של מוכר להוצאת זיזין או לבנות באויר וכגון שלא יכביד על ביתו. כ"כ הרשב"ם. אבל הטור כתב בשם מהר"י הלוי שאין המוכר רשאי לחפור תחת הבית דשמא סבר שלא יזיק ושלא במתכון יזיק אלא לענין אם חפר בו הלוקח בורות הרי הם של מוכר:
[אות כז] שם סד"ה מכרן. בשעה אחת. הרמב"ם. תמיה לי טובא על הרמב"ם שזהו נגד הסוגיא מפורשת בפרקין (דף ס"ה ע"א) דאיתא שם שניהם במכר ושניהם במתנה לכ"ע אין להם דרך זע"ז דכי היכי דלפנימי בעין יפה זבין. ה"נ לחיצון בעין יפה זבין ואין להם זע"ז כלום. ול"ש בעין יפה אלא במה שמשייר לעצמו. וכ"כ הרמב"ם בחיבורו (פכ"ה הלכה ד' מה"מ). והדבר פלא על התוי"ט שחתר אחרי דברי הרמב"ם בפי' המשניות ובכאן הביאו מבלי ערעור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 87f835537fda858e816b1adfe88a99dd174ad0541cfced8f7b5ea1b21d532a36