העובר לפני התיבה וכו'. כתב התי"ט משום שאין מזכיר וכו'. עיין מ"ש בדבור הנ"ל:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה תענית · פרק 1 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
האחרון. נקט האחרון, ולא שני כמו בר"ה (פ"ד מ"ז), לסימנא די"ט אחרון, דבהא פליג אר"א. ובפסח דסיפא, אגב רישא נקט ליה, ובזה נחה הרגש התי"ט דלא תירץ עליו כלום:
עד שיעבור הפסח. אבל עדיין לא נקרא יצא, כי ספירת העומר תלויה בשני בו, מש"אכ חדש ניסן דמשעבר אין אנו מונין לו עוד, משום הכי לא תנן בפסח יצא כמו בניסן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3eab4dbf009381fe6c7c7757ab09c11fe2837e891f58f1e57e7ef6229fe18101