רבינו יונה על פרקי אבות · פרק 4 · משנה 15

רבי ינאי אומר אין בידינו לא משלות הרשעים. שאין לצדיקים השקט ובטח ועושר וכל צרכי העולם כמו לרשעים:

אף לא מייסורי הצדיקים. יסורין של אהבה אשר לצדיקים שהם על דרך שלא יתבטלו מלמוד התורה. וי"מ אין בידינו לא משלות הרשעים כי אע"פ שמן הדין הוא רשע וטוב לו צדיק ורע לו מ"מ אין אנו משיגין לטעם הדבר והיא מן הדברים אמתיים שאין ידיעתנו משגת לטענה זו. וזהו שאמר ירמיהו ע"ה (ירמיה י"ב א') צדיק אתה ה' כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד. ועל זה נאמר אין (בידינו) לא משלות הרשעים שאנחנו יודעין באמת שיש טענה לדבר ואין אנו משיגין לדעת אותה:

רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים שלום לכל אדם. והוא מדרך המוסר:

והוי זנב לאריות. ר"ל שישמש תלמידי חכמים וידבק בחברתם:

ואל תהי ראש לשועלים. לומר לך שנוח לו לאדם להיות תלמיד למי שגדול ממנו בחכמה. שנמצא בכל יום מוסיף על חכמתו מהיותו רב למי שקטון ממנו בחכמה. שנמצא פוחת והולך מחכמתו כענין שאמרו מי שהיה ראש לסנהדרי קטנה עושין אות' טפלה לסנהדרי גדולה. ד"א ואל תהי ראש לשועלים שלא יהיה ראש ושר וקצין לרשעים וזהו שאמר שלמה ע"ה (משלי י"ג כ') הולך את חכמים יחכם ורעה כסילים ירוע. ר"ל הולך את חכמים להיות שפל יחכם. שעושה עצמו זנב לאריות. ורעה כסילים שנעשה אדון להם כי הרועה הוא הראש ירוע: