רבינו יונה על פרקי אבות · פרק 5 · משנה 19

כל מי שיש בו שלשה דברים וכו'. היה אפשר לתנא לקצר ושלא להאריך כלל ופרט והיה יכול לומר כל מי שיש בידו עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה הוא מתלמידיו של אברהם אבינו וכל מי שיש בידו עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע ולמה תנא דרך כלל והדר מפרש דרך פרט. אלא בא ללמדינו שבג' דברים האלה אשר זכר ראשונה כוללים כל השלימות ואם רבו חלקיו וכן השלשה דברים ההפכיים להם כוללים כל הפחיתיות. וזה כי אם היה מקצר על דרך שאמר כי היה נשמע שמי שיהיו לו הג' דברים הנזכרים הוא מתלמידיו של אברהם אבינו אך לתלמידיו של אברהם אבינו יהיו לו שלמיות רבות לאלפים ולרבבות זולת אלה אשר על כן אמר ראשונה שמי שיהיו לו השלשה דברים האלה אשר יזכור והוא מתלמידיו של אברהם אבינו ואח"כ פירש שתלמידיו של אברהם אבינו היה עין טובה וגו' כלומר כל שלמותם על שעליהם היו נקראים תלמידיו היו עין טובה וגו' ועל כן לא אמר תלמידיו של אברהם אבינו היה להם עין טובה וכו' שהיה להם אלה הג' דברים עם שהיו להם עוד דברים אחרים כאלה. אך באומרו תלמידיו של אברהם אבינו עין טובה וכו' רמז שאלה הג' דברים היו הגורמים היותם מתלמידיו של אברהם אבינו וכו'. וכן ההפך לזה בתלמידיו של בלעם. כי לא אמר תלמידיו של בלעם היה להם עין רעה וכו' להורות שכל עצמות הלימוד שלמדו מבלעם הרשע היו הג' דברים הללו בלתי רעות אחרות [רק הג' דברים האלה הם] אשר עליהם היו תלמידי בלעם כי בהם היו כללו' כל הרעו' ואם רבו חלקיהן: