כלי. אין רוצה לומר שהיא שלימה, דהא קתני בסיפא במה דברים אמורים שהיא כלי, ולא איצטריך תו למתני הכא כמו בבבי דלעיל, אלא כלי דהכא פירוש שיכולה לישב שלא מסומכת, אבל אם אינה יכולה לישב אז דינה כמוטה על צדה ואין טומאה נכנסת לה. מהר"ם. וקשה, דעד השתא נמי לא איירינן אלא ביש לה שולים דהא הכי קתני בריש פרק דלעיל בכולהו כלים הבאים במדה, וכן בריש פרק ט"ו דכלים, ושם פירש הר"ב שיכולין לישב כו'. אבל בהר"מ משמע דבשידה כו' לא בעינן אלא שיחזיקו ארבעים סאה לפי שהן עשויין לנחת ולא הוי דומיא דשק דמיטלטל כו'. ותנאי דיש להן שולים הוא בסתם כלים שכשיש להם שולים ומחזיקים ארבעים סאה חזקתן שעשוים לנחת ואי לאו הכי לא:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות · פרק 9 · משנה 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולקמן גבי הבית וגכ. קדרה. הר"ש:
הר"ש ומהר"ם. וקשה דבפרק ה' משנה ו' תני וכוורת פחותה וכפישה כו' טמא, משמע דבשלימה מהני כפישה, והא הכא מיירי בשלימה ולא מהני הכפישה. ולפי מה שפרשתי דהכא מיירי במחולחלת ובהכי נפקא. מדין תורת אוהל, ניחא, דהא דתני התם פחותה לאפוקי שלימה לגמרי אבל לא לאפוקי שלימה בשוליה ומחולחלת בדפנותיה:
מכוסה. ואע"ג דלעיל בכוורת שמוטה על צדה ואין גבוהה מן הארץ טפח לא אמרינן דדופן העליון חשוב אוהל היכא דהכוורת שלימה. יש לומר, דהתם כיון דדופן התחתון פחות מטפח מן הקרקע חשיב נמי דופן העליון כאילו הוא פחות מטפח, כיון דשניהם מכלי אחד, אבל הכא הכפישה אינה מן הכוורת. וכפויה על פיה נמי אע"פ שפיה פחות מטפח מן הקרקע, מ"מ שוליה הם למעלה מטפח ומביאין הטומאה. וכן כשהטומאה על גבה בוקעת תחתיה ומתפשט מתחתיה תחת כל האוהל, דנעשית אוהל לטמא וחחרת ובוקעת כנגד כולה, דאינה מפסקת דאינה נעשית אוהל לטהר. מהר"מ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6f9174f29289379d218745ead86e969ef3064b84906ef280e5c291e27c91702c