קריאה במקור

עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות · פרק 18 · משנה 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

לא היה ראוי למנות עמהם שדה בוכים, דטהור גמור הוא, אלא משום דשייך בה דין זריעה ונטיעה, קא חשיב ליה. הר"ש:

הקבר כו'. הוא בית הפרם דריש פרקין [דלעיל] ששיעורו מלוא המענה. הר"ש:

ניטעת כו'. שהנוטע אין דעתו לעקור, ואם תהיה טומאה טמונה תחתיו אין בכך כלום. הר"א. והר"מ כתב, לפי שהשרשין יורדים למטה משלשה ולכך טהור כדלקמן משנה ה':

כלומר, התבואה והקטניות:

מפני שהם רב ומסתבכין ביחד וא"א לבודקן. אבל הר"מ כתב, אם תתיר לו בהנייה, מוציאו למוכרו ונמצא מרגיל את הטומאה:

וקשה, דבכמה דוכתי תנן התבן והקש. והר"ש כתב, קש הם השבולים ידות של תבואה. וכן עצה, ידות כו':

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 6f9174f29289379d218745ead86e969ef3064b84906ef280e5c291e27c91702c