וקשה, דהא לעיל בעמוד העומד בתוך כוך ומערה אמרינן דבוקעת ועולה, ופשיטא דהם מקורים. ועוד שהר"ב כתב לעיל דהוא הדין לעמוד שבבית:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות · פרק 6 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מטמא. אף דבכמה דוכתי משמע דטומאה תחת הכלי ורצוצה אינה בוקעת אלא כנגד הטומאה, נראה לי דהכא מיירי שהטומאה ממלאה כל תחת העמוד, והפרח בטל לגבי עמוד לריב"ן. מהר"ם:
טהורין. שאין מקום הפרח שאין שם טומאה בטל לקצתו שיש שם הטומאה כמו שבטל לגבי עמוד. מהר"ם:
ולא דמי לדלעיל משנה ה' טומאה בין הקורות כו' כאילו היא אוטם ובוקעת כו' ולא אמרינן הכל טמא שתתפשט בכל העלייה או הבית לאחר שבוקעת, דשאני הכא דכותל בית בתר בית שדינן, ליה ולא חשיבה רצוצה לגבי בית, כדלעי, ל משנה ג' עיין שם. ודוקא נפתח, אבל לא נפתח לא שייך בטומאה רצוצה לומר סוף טומאה לצאת דרך הבית כו'. מהר"ם. ועתוי"ט:
וחבירו טהור. כיון דבית גופיה לא מיטמא מגופיה אלא מכח פרדסקים שאצלו, די לנו אם נטמא הבית ולא הכותל. מהר"ם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6f9174f29289379d218745ead86e969ef3064b84906ef280e5c291e27c91702c