ולא סגי למימר לשאין עליו כזית בשר, משום דאכתי קשה אם על אבר מגלח על מת עצמו לא כ"ש. ועתוי"ט:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות · פרק 2 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נצל. לשון הפרש. כמו ויצל אלהים. רש"י:
רקב. עיין סוף משנה ב' ובפירוש הר"ב דאין בו אלא טומאת משא:
והגלגולת. או או קתני. ועתוי"ט:
ורובע כו'. לפי שבכל אלו השיעורין ניכר שהן עצם אדם:
פירוש, הן בנינו של אדם. ורוב בנינו הן שתי שוקים וירך אחד:
קכ"ה. וכי מניינא אתא לאשמועינן. אלא דקא משמע לן אע"פ שהוא חסר או יתר באבריו אין משגיחין עליו אלא על מנין רוב כל אדם אא"כ היתה אצבע שיש בו צפורן או שנספרת על גבי היד, שהיא עולה למנין. גמרא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6f9174f29289379d218745ead86e969ef3064b84906ef280e5c291e27c91702c