עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות · פרק 4 · משנה 1

טהורים. דשדינן לעוביו בתר האויר לקולא, ולא בתר המגדל לחומרא. אבל עומד בבית, טמאים ממה נפשך. וסיפא טומאה בתוכו הבית טמא, מיירי בין בתוך חללו בין בתוך עוביו, שדרך טומאה לצאת. מהר"ם:

דהוי ליה ככותל שהוא לאויר דלקמן בפרק ו' משנה ג' דנדון מחצה על מחצה. ור' יוסי מדמי ליה לכותל שבין חצר לבית, ורבנן לא מדמו. וע"ש. ואפילו הכי מודו התם משום דהבית והחצר חשובין הן והמחיצה לצורך שניהם, אבל מחיצת המגדל לא נעשה בשביל החצר והבית, להכי לא שדינן ליה בסיפא בתר בית לטמא כלים שבעוביו כי איכא טומאה בבית, דקתני מה שבתוכו טהור, ומשמע אפילו שבעוביו. ובתר מגדל נמי לא שדינן ליה, דמגדל לא חשיב משום דמיטלטל. ובתוך האויר דנקט, משום רבותא דר' יוסי דכל שכן בבית דשדינן בתר בית דחשיב טפי מחצר. מהר"מ:

טהור. ובפרק י' דחשיב כלי עץ הבאים במדה דבעי צמיד פתיל, הני מילי כשמכוסה בכלי, אבל כשדלתותיו מגופות או מכוסה בנסר לא בעי צמיד פתיל. ועתוי"ט:

ואין הפירוש שוה. שבינו לארץ ולבין הקורות אף שאין פותח טפח רק באחד מהן, אם יש פותח טפח בינו לבין הקורות הטומאה בוקעת עד כנגד המגדל לתחתיו, דאדם וכלים אינן נעשים אוהלים להפסיק ולטהר. וכן כשיש פותח טפח תחתיו והכלים למעלה, בוקעת למעלה. אבל שבינו לבין הכותל אם אין שם פותח טפח אע"ג דאיכא פותח טפח בינו לארץ ולקורות, טהורין:

טהורין. וקשה, אמאי טהורים כלים שתחתיו, להוי כביב שהוא קמור תחת הבית. יש לומר, שאני ביב שהוא קבוע ומשמש את הבית לכך בטל לגבי הבית. מהר"מ. ועתוי"ט:

דאוהל בתוך אוהל והטומאה תחת אוהל הפנימי אוהל החיצון טמא, דצמיד פתיל ואהלים מצילים על הטהורים מליטמא ואין מצילים על הטמאין מלטמא. הר"מ. ודוקא כשהאוהל כולו בתוך אוהל. אבל כשפי האוהל חוצה, אין הטומאה נכנסת באוהל השני.