מלאכת שלמה על משנה נגעים · פרק 8 · משנה 5

כל הראוי לטמא וכו'. ס"א ליטמא וכל שאינו ראוי ליטמא ביו"ד:

פרחה בכולו אבל לא וכו'. בת"כ פ"ט דפ' נגעים יליף לה מקרא:

המורדין. אי גרסי' ובמורדין יתפרש כאשר פי' רעז"ל לעיל רפ"ז:

חזר הראש וכו'. לא זו אף זו קתני כדמפרש רעז"ל אע"ג דעכשיו וכו'. ויש גירסא אחרת כאן להרמב"ם ז"ל עיין במהרי"ק ז"ל פ"ז דהלכות טומאת צרעת. וז"ל שם ונראה שרבינו ז"ל גורס פרחה בכולו אבל לא בראש ובזקן ובשחין ובמכוה ובקדח המורדין או בכחצי עדשה הסמוך להם ה"ז טהור חזר הראש והזקן ונקרחו השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת טמא עכ"ל ז"ל:

אע"פ שנעשה מקום המחיה בהרת טמא עד שתפרח בכולו. בתוספתא קתני פרחה בכולו אבל לא בכחצי עדשה וכ' חזר הראש והזקן ונקרחו השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבא וחזר ונתמלא מקומן בבהרת ר' יעקב אומר הואיל ונסמכה טהורה לטהורה טהור וחכמים אומרים תראה בתחלה פירש הואיל ונסמכה טהורה משמע דקסבר ר' יעקב דאי לא פרחה בהן טהור ומתני' דלא כר' יעקב (הגהה נראה ואף על פי כן מתני' דלא כר' יעקב) אלא כרבנן אתיא והאי דאמרי רבנן יראה בתחלה ומתני' משמע דטהור משום דמקום המחיה והכל נתכסה בבהרת וברייתא בשלא פרחה על מקום המחיה ומיהו קשה מאי יראה הא אין מסגירין את המוחלט הר"ש ז"ל: