מלאכת שלמה על משנה נגעים · פרק 14 · משנה 12

ר' יהורה אומר אף וכו'. בנדרים פ' אין בין המודר (נדרים דף ל"ה) ובנזיר בפ"ד דף כ"ד ברייתא ומסיים בה וכן כל קרבן שהיא חייבת שכך כותבת לו בשובר שעל כתובתה בשעה שהיא מוחלת לו כל אחריות שיש לה מקודם ויש בכלל לשון זה אפילו קרבנות ואיתא נמי בתוס' דסוטה ס"פ היה נוטל ובמציעא פ' המקבל (בבא מציעא דף ק"ד) ההיא ברייתא. ובת"כ סוף פרשה ד' דפ' מצורע היא שנוי' ורש"י ותוס' יש להם פי' אחר גם כן דלכך כותבת לו קאי אשעת נישואין שהוא מתחייב להביא בעד אשתו קרבן עשיר במה שהיתה חייבת קודם נישואין ומבוארת ברייתא זו יפה בנימוקי יוסף במציעא דף קכ"ו ע"א: [*) כוונתו דהא דאמר ר"י אף ע"י אשתו לא קאי אדלעיל ע"י בנו וכו'. דהתם מביא קרבן עני והכא קרבן עשיר. אלא ר"ל אף ע"י אשתו חייב להביא כמו על עצמו.] ואף דקתני כלומר אף עלי' כמו על עצמו כך נלע"ד וכך מצאתי ג"כ שפי' הרא"ש ז"ל.

וכן כל קרבן שהיא חייבת ודוקא קרבן דלידה וזיבה וסוטה אבל אם   אכלה חלב וחללה שבת ומכל שכן אם נדרה שום נדר אינו חייב להביא עלי' דא"כ היא תדור בכל יום כדי להקניטו. וביד מפ' דאפילו שלא מדעתן יכול להביא אע"פ שהן גדולים דהא מתני' סתמא קתני משמע אפילו קטנים אם היו מחוסרי כפרה מביא עליהן אע"ג דמדעתן כמאן דליתא היא דאע"פ שכל מחוייבי קרבן אין מקריבין על ידן אלא מדעתן מחוסרי כפרה אין צריכין דעת בעלים ומימרא מבוארת היא דר' יוחנן שם בפ' אין בין המודר: