[אות נח] ב"ש אומרים אינו שכחה. וה"ה אם שכח עומרים ובהם ד' קבין דזהו נלמד בק"ו דר"ג בפרקין (מ"ו) והכא ל"ש תשובת חכמים דלשם דהא עיקר טעמא דב"ש דאפשר לחלק לעומרים. (משנה למלך):
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה פאה · פרק 6 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות נט] בתוי"ט ד"ה ואחד. וב"ה לית להו רואין. מזה משמע דה"ה אפילו אם הוא יותר מד' קבין הוי שכחה (מדכתב) כיון דלית להו רואין. אולם הרמב"ם (בפ"ה הי"ז מהמ"ע) כתב דביתר מד' קבין לא הוי שכחה. וכבר תמה המ"ל בזה. והרע"ב (פ"ד מ"ג דעדיות) כתב ג"כ כהרמב"ם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 68deee11a6f59b8703f6fe141702e4b1baf5d2ecc18feb8107b44f1ee2d4106e