בהרת ובה מחיה ופשיון. בהרת כגריס והסגירו, ולסוף שבוע מצא בו מחיה ופסיון והחליטו:
קריאה במקור
ברטנורא על משנה נגעים · פרק 4 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הלכה המחיה. כגון שבא עליה הנגע, טמא הבהרת מפני הפשיון:
הלך הפשיון. כגון שכנסה הבהרת וחזרה לכגריס:
וכן שער לבן ופשיון. אם הלך האחד, טמא מפני השני:
הלכה וחזרה בסוף השבוע. כגון שהסגירו על בהרת כגריס, והלכה הבהרת באמצע השבוע, ובסוף השבוע חזרה:
הרי היא כמות שהיתה. ומסגירו הסגר שני:
לאחר הפטור. דראה אותה הכהן בסוף שבוע כשהלכה לה ופטרו, אם אחרי כן חזרה, תיראה בתחילה. והאי חזרה היינו במקומה הראשון, דאי במקום אחר, א״כ הרי זו בהרת אחרת:
היתה עזה. כשלג כשהסגירו: ונעשית כהה:
בסוף שבוע ראשון, כגון כסיד או כקרום. או שהיתה כקרום בשעת הסגר, ונעשית עזה כשלג בסוף שבוע ראשון:
הרי היא כמות שהיתה. וטעונה הסגר שני, כמו עמד בעיניו:
ובלבד שלא תתמעט מארבעה מראות. שאם נתמעטה מארבעה מראות, פוטרו מיד וטהור:
כנסה ופשתה. היכא דהסגירה בבהרת כגריס, ובסוף שבוע כנסה, ואח״כ פשתה את מקום הכנוס ולא יותר. או שפשתה בסוף שבוע, ואח״כ כנסה את מקום הפשיון ולא יותר:
ר׳ עקיבא מטמא. שהרי פשה:
וחכמים מטהרים. שאין זה פשיון, אלא הרי היא כמו שהיתה. ואי קאי בסוף שבוע ראשון, מסגירו הסגר שני. ואי קאי בסוף שבוע שני, פוטרו וטהור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: df9182c43ef4d38d0969da7f2b3b89271ab522345f9c0926759a30bc09ebaede