בתור"ע (אות ג) הניח בצע"ג הש"ס דפסחים (ע"ב ב') דמביא מהא דרי"פ בנודע שהוא ב"ג כו' דטעה בדב"מ פטור ודחי שאני תרומה דאקרי עבודה כו' דאמאי לא מביא מרישא דא"ל מת בעלך מת רבך ועוד דשם לא שייכא הדחיה ול"נ דבהנך תרתי א"ל דטעמא דר"י דפוטר משום דלא הוו זרים מתחלתם עד סופם כמו בפ' דלעיל מ"ב לחכמים ואין לחלק דהתם אכלה מעיקרא משא"כ במת בעלך דלא אכלה קודם שנשאת דהרי בכריתות (רד"ז) מדמה לה הא דסך משה"מ למלכים ולכה"ג אף דאינהו נמי מעיקרא זרים היו והא דתני שהיתה אוכלת כו' ובאו וא"ל כו' ולטעמא דידי אפילו באו כו' ואח"כ אכלו נמי ל"ק דהרי בהיה עומד ומקריב כו' ונודע כו' פסק הרמב"ם בפ"ו מהל' בהמ"ק ה"י דאפי' נודע ואח"כ עבד ג"כ לא חילל וע"ש בכ"מ:
קריאה במקור
רש״ש על משנה תרומות · פרק 8 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b4eebae0c1ca9d0228f2ab694be3f396a039b6beb554f7cc97a69bede056844f