טבול יום
טבול יום יש בו ד' פרקים, כנגד ג' רגלים וערב כפור, דחייב אדם לטהר עצמו ולטבול מדינא. וע"ד הנסתר ז"א הוא הטובל ונכנס ורוחץ ביסוד דאימא בחסדים אשר שם, כדאיתא במאורות נתן, וכבר ידענו שבו שם בן ארבע אותיות:
המכנס חלות וכו' רי"א אף וכו'. מה שרצה לדחות התי"ט פשטא דלישנא דמתניתין דנראה דפליג, על כי פסקו כמותו. לא ניחא לי, כי דוחק גדול הוא זה דהתנא הזכיר רתיחה ועלה דידה קא סמיך ר' יהודה וקתני אף ותנן רי"א ונימא דלא פליג לא מסתבר כלל ויותר מסתבר לומר דלא פליג כר' יוסי דמשנה ג' וד' כמו שפירש מהר"ם אע"ג דקתני אומר ממה דשייך לאומרו בכאן כשנדקדק היטב. אע"ג דאפילו התם אומר אני דהדין עם הרב והרמב"ם דאמרו דפליג, דכל זמן שאין לנו הכרח המכריח אינו מן הראוי מסברא לעשות לשון המשנה שלא בדקדוק באמור דמצינו כיוצא בזה, כ"ש דבענין זה ת"ל זכיתי לישב הלשון בכל פעם שהיה דחוק, ואם לא מצאתי ישוב ראיתי כמו כן שאין לנו שום הכרח לדחוק הלשון ולהוציאו ממשמעותו הנראה דפליג, ואשר רצו להוציאו מסברא עשו כן בלי הכרח לא מן המשנה ולא מן הש"ס דוק ותשכח:
טבול יום יש בו ד' פרקים, כנגד ג' רגלים וערב כפור, דחייב אדם לטהר עצמו ולטבול מדינא. וע"ד הנסתר ז"א הוא הטובל ונכנס ורוחץ ביסוד דאימא בחסדים אשר שם, כדאיתא במאורות נתן, וכבר ידענו שבו שם בן ארבע אותיות:
המכנס חלות וכו' רי"א אף וכו'. מה שרצה לדחות התי"ט פשטא דלישנא דמתניתין דנראה דפליג, על כי פסקו כמותו. לא ניחא לי, כי דוחק גדול הוא זה דהתנא הזכיר רתיחה ועלה דידה קא סמיך ר' יהודה וקתני אף ותנן רי"א ונימא דלא פליג לא מסתבר כלל ויותר מסתבר לומר דלא פליג כר' יוסי דמשנה ג' וד' כמו שפירש מהר"ם אע"ג דקתני אומר ממה דשייך לאומרו בכאן כשנדקדק היטב. אע"ג דאפילו התם אומר אני דהדין עם הרב והרמב"ם דאמרו דפליג, דכל זמן שאין לנו הכרח המכריח אינו מן הראוי מסברא לעשות לשון המשנה שלא בדקדוק באמור דמצינו כיוצא בזה, כ"ש דבענין זה ת"ל זכיתי לישב הלשון בכל פעם שהיה דחוק, ואם לא מצאתי ישוב ראיתי כמו כן שאין לנו שום הכרח לדחוק הלשון ולהוציאו ממשמעותו הנראה דפליג, ואשר רצו להוציאו מסברא עשו כן בלי הכרח לא מן המשנה ולא מן הש"ס דוק ותשכח: