משנה כריתות · פרק 2

ארבעה מחוסרי כפורים. וארבעה מביאין על הזדון כשגגה. אלו הן מחוסרי כפורים. הזב. והזבה. והיולדת. והמצורע. רבי אליעזר בן יעקב אומר גר מחוסר כפרה עד שיזרק עליו הדם. ונזיר ליינו ותגלחתו וטומאתו:

אלו מביאין על הזדון כשגגה. הבא על השפחה. ונזיר שנטמא. ועל שבועת העדות. ועל שבועת הפקדון:

חמשה מביאין קרבן אחד על עבירות הרבה. וחמשה מביאים קרבן עולה ויורד. אלו מביאין קרבן אחד על עבירות הרבה. הבא על השפחה ביאות הרבה. ונזיר שנטמא טומאות הרבה. והמקנא לאשתו. על ידי אנשים הרבה. ומצורע שנתנגע נגעים הרבה. הביא צפוריו ונתנגע לא עלו לו עד שיביא את חטאתו. רבי יהודה אומר עד שיביא את אשמו:

האשה שילדה ולדות הרבה הפילה בתוך שמנים נקבה וחזרה והפילה בתוך שמנים נקבה. והמפלת תאומים. רבי יהודה אומר מביאה על הראשון. ואינה מביאה על השני. מביאה על השלישי. ואינה מביאה על הרביעי. אלו מביאין קרבן עולה ויורד. על שמיעת הקול. ועל ביטוי שפתים. ועל טומאת מקדש וקדשיו. והיולדת. והמצורע. ומה בין השפחה לבין כל העריות שלא שוותה להן לא בעונש ולא בקרבן. שכל העריות בחטאת. והשפחה באשם. כל העריות בנקבה ושפחה בזכר. כל העריות אחד האיש ואחד האשה שווין במכות ובקרבן. ובשפחה לא השוה את האיש לאשה במכות. ולא את האשה לאיש בקרבן. כל העריות עשה בהן את המערה כגומר. וחייב על כל ביאה וביאה זה חומר החמיר בשפחה. שעשה בה את המזיד כשוגג:

איזו היא שפחה. כל שחציה שפחה וחציה בת חורין. שנאמר (ויקרא יט, כ) והפדה לא נפדתה דברי רבי עקיבא. רבי ישמעאל אומר. זו היא שפחה ודאית. רבי אלעזר בן עזריה אומר כל העריות מפורשות. ומה שיור. אין לנו אלא שחציה שפחה וחציה בת חורין:

כל העריות אחד גדול ואחד קטן הקטן פטור. אחד ער ואחד ישן. הישן פטור. אחד שוגג ואחד מזיד. השוגג בחטאת. והמזיד בהכרת: