כולן טמאות
דאף דאין לומר שהשרץ שמצא בהחבית. היה כבר בהבור ונשאב עם החבית. ונמצא שהכל טמא. ליתא. דהרי אין מחזיקין טומאה מהחבית לבור. מדהו"ל ממקום למקום. עכ"פ י"ל ממ"נ. אם לא בדק החבית קודם ששאב בו. אף שלא כיסהו אחר שמילאו דאפשר עי"ז לומר אחר שמילאו נפל לתוכו. אפ"ה מדמחזיקין טומאה מזמן לזמן. אמרינן שכבר היה השרץ בהחבית קודם שמילא בו. ובשעה שמילאו טימא כל היין שבבור. וכ"ש אם לא בדק החבית קודם ששאב בו. וכסהו אחר ששאבו. הרי בכה"ג ודאי היה השרץ בהחבית קודם ששאב בו. וטימא הכל. וה"ה אם בדק החבית קודם ששאב בו. וגם כסהו אחר ששאב בו. הרי ודאי היה השרץ בתוכו קודם שאיבה. דהרי מדכסהו אח"כ. ודאי מקודם היה בתוכו ולא בדק יפה. אלא אפילו בדק החבית מקודם. ולא כסהו אחר ששאב בו. דאז ודאי מסתבר שאחר שאיבה נפל לתוכו. עכ"פ מדהחבית לפניו ולא ראה שנפל לתוכו כלום. ודאי מסתבר טפי שמקודם היה השרץ בתוך הבור [ועיין פי' הרא"ש]:
דאף דאין לומר שהשרץ שמצא בהחבית. היה כבר בהבור ונשאב עם החבית. ונמצא שהכל טמא. ליתא. דהרי אין מחזיקין טומאה מהחבית לבור. מדהו"ל ממקום למקום. עכ"פ י"ל ממ"נ. אם לא בדק החבית קודם ששאב בו. אף שלא כיסהו אחר שמילאו דאפשר עי"ז לומר אחר שמילאו נפל לתוכו. אפ"ה מדמחזיקין טומאה מזמן לזמן. אמרינן שכבר היה השרץ בהחבית קודם שמילא בו. ובשעה שמילאו טימא כל היין שבבור. וכ"ש אם לא בדק החבית קודם ששאב בו. וכסהו אחר ששאבו. הרי בכה"ג ודאי היה השרץ בהחבית קודם ששאב בו. וטימא הכל. וה"ה אם בדק החבית קודם ששאב בו. וגם כסהו אחר ששאב בו. הרי ודאי היה השרץ בתוכו קודם שאיבה. דהרי מדכסהו אח"כ. ודאי מקודם היה בתוכו ולא בדק יפה. אלא אפילו בדק החבית מקודם. ולא כסהו אחר ששאב בו. דאז ודאי מסתבר שאחר שאיבה נפל לתוכו. עכ"פ מדהחבית לפניו ולא ראה שנפל לתוכו כלום. ודאי מסתבר טפי שמקודם היה השרץ בתוך הבור [ועיין פי' הרא"ש]: