היתה טבולת יום
שהיתה טמאה וטבלה ולא העריב שמשה עדיין. והרי כל טבו"י הוא שני לטומאה. נ"ל דמדסמיך מלת היתה למלת טבולת יום. ולא למלת מנערת. והכי הול"ל. טבולת יום שהיתה מנערת הקדרה. ש"מ דגם הכא גרסינן ראתה בלא וי"ו. ותרי בבא קתני. וה"ק טבולת יום מותרת לנער קדרה של תרומה, דהיינו להגיס מה שבקדרה עם עץ הפרור או לנער ולשפוך מה שבקדרה לתוך הקערה. וקמ"ל אף שיש עליה ב' טומאות. שהיא טבו"י שהיא שנייה דאורייתא [כשבת יד"ב]. וגם ידיה אע"ג שהיו ודאי מסואבות וכגון שנגעה בראשון לטומאה. דאז ידיה שניות מד"ס [כרפ"ג דידים]. אפ"ה מותרת לכתחלה לנער הקדרה. ולא חיישינן שתגע בהתרומה שבקדרה [וכן נראה מהר"ש והרא"ש דגרסינן ראתה]:
שהיתה טמאה וטבלה ולא העריב שמשה עדיין. והרי כל טבו"י הוא שני לטומאה. נ"ל דמדסמיך מלת היתה למלת טבולת יום. ולא למלת מנערת. והכי הול"ל. טבולת יום שהיתה מנערת הקדרה. ש"מ דגם הכא גרסינן ראתה בלא וי"ו. ותרי בבא קתני. וה"ק טבולת יום מותרת לנער קדרה של תרומה, דהיינו להגיס מה שבקדרה עם עץ הפרור או לנער ולשפוך מה שבקדרה לתוך הקערה. וקמ"ל אף שיש עליה ב' טומאות. שהיא טבו"י שהיא שנייה דאורייתא [כשבת יד"ב]. וגם ידיה אע"ג שהיו ודאי מסואבות וכגון שנגעה בראשון לטומאה. דאז ידיה שניות מד"ס [כרפ"ג דידים]. אפ"ה מותרת לכתחלה לנער הקדרה. ולא חיישינן שתגע בהתרומה שבקדרה [וכן נראה מהר"ש והרא"ש דגרסינן ראתה]: