לומר לא נגענו
לא נגע גרסינן [רב"א]. כלומר לא נגע השרץ בהזיתים. ואע"ג שנמצא על העלין. והאיך נחזיק טומאה ממקום למקום. אפילו הכי מצוי ואפשר שנגע בשערו בזיתים בין עלה לעלה. והפועלים שמצאוהו ידעו זה. ולהגרסא לא נגענו. ר"ל נאמנים לומר לא נגענו בהשרץ [וכלקמן פ"י מ"ב]. ואע"ג שהן ע"ה וחשודים אטומאה. אפ"ה גם חשוד נאמן על של אחר. אע"ג שאינו נאמן על של עצמו [כי"ד קי"ט] וק"ק להך גירסא דלמה לא הזכיר ברישא דאין טמא אלא מקום מגעו. דישאלו לבדדין אולי נגעו הן. וצ"ל דהתם ודאי ישאלום מדהוחזק טומאה אלא דהכא קמ"ל אף שלא הוחזק כאן טומאה. ולגרסת לר נגע. י"ל דברישא א"צ לעדות הבדדין דהרי מצאנוהו כך. ורואין איה נגע. מיהו אם ודאי נגעו הבדדין בהשרץ. אין נאמנים לומר לא נגענו בהזיתים. דהו"ל כמעיד על עצמו. וכחשוד ששחט דאינו נאמן לומר ששחט כדינו. מה"ט [כי"ד סי' ב']. ואע"ג דלעיל [מ"ד]. הע"ה מעיד על של עצמו שלא הוכשרו פירותיו. התם ה"ט מדהו"ל ס"ס. שמא לא הוכשר ושמא לא נטמא:
לא נגע גרסינן [רב"א]. כלומר לא נגע השרץ בהזיתים. ואע"ג שנמצא על העלין. והאיך נחזיק טומאה ממקום למקום. אפילו הכי מצוי ואפשר שנגע בשערו בזיתים בין עלה לעלה. והפועלים שמצאוהו ידעו זה. ולהגרסא לא נגענו. ר"ל נאמנים לומר לא נגענו בהשרץ [וכלקמן פ"י מ"ב]. ואע"ג שהן ע"ה וחשודים אטומאה. אפ"ה גם חשוד נאמן על של אחר. אע"ג שאינו נאמן על של עצמו [כי"ד קי"ט] וק"ק להך גירסא דלמה לא הזכיר ברישא דאין טמא אלא מקום מגעו. דישאלו לבדדין אולי נגעו הן. וצ"ל דהתם ודאי ישאלום מדהוחזק טומאה אלא דהכא קמ"ל אף שלא הוחזק כאן טומאה. ולגרסת לר נגע. י"ל דברישא א"צ לעדות הבדדין דהרי מצאנוהו כך. ורואין איה נגע. מיהו אם ודאי נגעו הבדדין בהשרץ. אין נאמנים לומר לא נגענו בהזיתים. דהו"ל כמעיד על עצמו. וכחשוד ששחט דאינו נאמן לומר ששחט כדינו. מה"ט [כי"ד סי' ב']. ואע"ג דלעיל [מ"ד]. הע"ה מעיד על של עצמו שלא הוכשרו פירותיו. התם ה"ט מדהו"ל ס"ס. שמא לא הוכשר ושמא לא נטמא: